היציאה אל החופש

היום יצאתי לסיבוב עם היונדאי. זה משהו שיצא כך. פשוט התנעתי, יצאתי מהחנייה, מטהון פניתי לרמז אחר כך חורשים את טשניחובסקי ומתחברים לכביש 531 מערב ומשתלבים עם כביש 20 לכיוון חיפה. מה שאומר בקיצור נכנסים לאוטו, עולים על הכביש ונוסעים. הכביש פשוט, ייקח אותי.

זרמתי כי אני אדם חופשי, יכול לעשות מה שהוא רוצה בחופש שלו. עד היום היה סגר בארץ בגלל הקורונה, אבל הוחלט לפתוח היום את הסגר ואין מגבלה של מרחק ביציאה מהבית. מותר לסוע לאן שאתה רוצה, העיקר שתיסע בביטחה ותשוב בשלום לביתך. אני זרמתי עם התנועה ועם הכביש, איכשהו היגעתי ל... קטע טוב שניתב אותי לכביש חיפה עכשיו אני בכיוון חיפה. לא יודע בדיוק איפה אני במקבילית לאורך החוף, אבל אני כבר רואה באופק בניינים גבוהים. כנראה שזה חדרה... נתניה... נתניה, נתניה. נלך על נתניה. וואוו... יש פה צפיפות בתנועה. אני רוצה לרדת. בוא ניסע, נרד מפה,,, בוא נראה לאן אני יורד. אני יורד, אני לא יודע לאן, אבל אני יורד. מה זה? יורד. אני לא יודע איפה אני יורד, אבל אני יורד. בטח. אהה, טוב. אני לא יורד. אני זורם עם התנועה. ישר. אני נוסע, ממשיך, עברתי את יקום עכשיו, פשוט, יש דלק, אני נוסע לחיפה,,, מצחיק... אולי אני אסע לבת שלי, לנכדה שלי, איזה קטע זה יהיה, ככה בספונטני. פרדס חנה, כמו שהן הפתיעו אותי, אני אפתיע אותן. מה הקטע. אני לא יודע איזו עיר אני עובר, כביש החוף זה, כביש חיפה, כביש 2. בכל אופן אחלה עורק. אני רואה שלט 'פולג'. זה אומר נתניה. בוא נרד נתניה. יללה. מוסיקה נשמעת ברכב זמן מה. אני יורד ימינה. אבן יהודה.

ירדתי באבן יהודה, אז אולי פה נלך לבקר את חבר שלי. אה. אם כך עשיתי סיבוב גדל היקף בעצם. אם אני עובר עכשיו, דרך אבן יהודה אז זה מוביל אל כביש 4 ואם אני מגיע לכביש 4 אז אני ממשיך ונוסע הבייתה. אה, לחזור לחיים. מה אני צריך לראות חבר עכשיו? אני לא יודע למה בכלל אני נוסע לכיוון שלו. אני נמצא בקרבת כפר נטר. זה פה בסביבה. לא יודע איזה כביש אני נמצא. אה כן? ראיתי שלט ענק. הנה אני בדרך לכפר סבא. יפה. אני בדרך הנכונה. פה יש את בית יצחק, ובהמשך בוודאי יש לי השתלבות עם כביש 4. ואוו... איזה קטע! כבר התחלתי לדאוג. אני רואה באופק הקרוב סימנים של צומת גדולה. צומת אבן יהודה. סגרתי שפה אין לי חברים לבקר היום. נוסעים הבייתה. ואוו... איזה מוח דפוק יש לי. יש לי מוח שעוצר אותי ליהנות. מה זה ליהנות. מה זה ליהנות? אני לא יודע אם אני אהנה, לשבת עם אה... חבר שלי ולשוחח על... לא יודע. פשוט לא יודע. נשמע לי משעמם, חסר שמחה והתלהבות. איפה אני נוסע? לא יודע. כפר סבא. יההה... כביש 4. השתלבנו. יפה מאוד. נוסע. טוב לסוע הבייתה. יש לי הרגשה לא טובה. אני אדבר היום. חייב לדבר. אין לי כוח לשטויות האלה. אני לא יכול כל הזמן להיות במצב של יצירה ומשוב לחיים.

לא אכלתי בכלל. לא אכלתי היום שום דבר. מהבוקר. השעה כבר כמעט ארבע. איזה קטע. אני רעב. זה משפיע על מצב הרוח. צריך לאכול ארוחה טובה. אין לי. יש לי בבית. אבל עכשיו אין לי פה. איזה דבר זה?! אם הייתה מסעדה עכשיו בדרך. הייתי עוצר ויורד.

זה קרה בהחלטה של רגע. יוצא לסיבוב. יש תנועה רצינית. זה הכל עניין של טיימינג. זה בסדר אבל יש פה פקק כזה. אהה... זה לא פקק. יש טרקטור על הכביש. איזה קטע? הוא נוסע בנתיב הימני ומאט את התנועה והמשאית שאחריו שמלווה אותו, מבלבלת. כאילו יש פקק. הנתיב השמאלי זורם. צריך רק למצוא הזדמנות להשתלב בשמאל ולעקוף. אני עוקף את שניהם וממשיך בעקבות התנועה שזורמת עכשיו במהירות סבירה. עוד מעט מגיע לכפר סבא. לפתע...

חריקות בלמים רועשות של מספר כלי רכב בעת ובעונה אחת באופן פתאומי, החרידו את שלוות הנהיגה הבטוחה בכביש 4. התנקשויות ורעשים חזקים של חבטות של כמה מכוניות אחת בשנייה, מסתחררות בשטח הפתוח של הכביש. מתוך חקירה מעמיקה בשטח הפתוח, מסתבר שכל המכוניות אחרי שעקפו את הטרקטור, מתהפכות ויוצרות ערבוביה של מכוניות שנראות כמו אחרי גריטה ודחיסה אחת בתוך השניה, עד כי קשה להבדיל בין סוגי המכוניות המעורבבות בתוך הגוש הענק של הברזל והפח. אבל מה שחשוב לציין שלא היו פגיעות בנפש והנהגים כולם יצאו עם שריטות קלות. איזה שטויות! חקירה שטחית ללא ממצאים ועובדות.

אחלה. אולרייט. עשינו טיול. אה, יפה. יצאתי טראך בום. יציאה רצינית. סיבוב רציני. ואוו... ספונטאני. פרקתי משהו. לך תדע. לא מרגיש שפרקתי משהו. אני לא חושב שהיה לי משהו לפרוק. יש לי בעייה שאני צריך לפתור. לא. אין לי מטען שאני צריך לפרוק. זו הבעייה שלי פה בסיפור. שנוצר רושם כאילו אני לחוץ, או יש משהו מאיים מעל לראש שלי. או משהו כזה... אין. ובכן, אין דבר כזה. אין שום דבר שמאיים עליי, רק,,, רק הדברים לא בסדר ואני רוצה לסדר אותם. זה הכל. זו הרגשה שמשהו לא בסדר והוא פשוט דורש תיקון. אני לא יכול להתעלם מהם. זה דבר שלי. זה שלי. זה שייך לי. בעולם שלי. זה החיים שלי. זה...

זה... כל פעם אני... שזה עולה, כל פעם זה עולה מחדש. אני כותב משהו, אני מדבר משהו, מדבר כתיבתי. ו...

עכשיו נזכרתי למה בכלל עלה לי בראש לעשות את הסיבוב הזה מלכתחילה. מה אני חיפשתי. אני לא רוצה להגיד את הסיבה, אבל זה מה שגרם לי לעשות אחלה סיפור, לצאת מהבית שלם ולחזור לבית בשלום