אני ואת לא אני ואת

בסדר, בסדר, בסדר!

תודה לך שהנעת אותי

לכתוב לך את השיר הזה.

גם אני רואה אחרת,

זו את שבי חושקת.

אבל את רואה אותי אחרת,

לא אדם כזה, את אומרת.

ואני דווקא כן! אני כן!

אני ואת לא אני ואת.

את טועה בנוגע אליי.

האדם שאת רואה בי,

מעולם לא הייתי אני.

זה צורם לי כי אני חושב

שאני מאוהב בך.

וזה כואב יותר, כי בדיוק ברגע זה,

את לא נראית מי שאני חושב שאת.

אז עכשיו אני יודע

שזו לא מי שאת בדיוק,

ואת יודעת גם,

שזה לא אני בדיוק,

זה שנמצא כאן כרגע.

אבל אני מבטיח לך

כשתגיעי, אני אהיה כאן.

גם אני רואה אחרת,

זו את שבי חושקת.

אבל את רואה אותי אחרת,

לא אדם כזה, את אומרת.

ואני דווקא כן! אני כן!

אני מרגיש בלב נוהם,

בשלווה נוסכת ביטחון.

זה הסימן באהבה. אם רגש

נסוך ביטחון מתעורר,

אז כל מסקנה

לא תעמיד אותה בסכנה.

אנחנו נהיה שם ביחד.

אהה!... איזו נחת!

וזהו שהוא קיים!

ידעתי כל הזמן.

כי בכל פעם שאני שמח

אני רואה בעיני רוחי

אותך שמחה גם.

את שומעת?!

צהלה של אהבה,

מהדהדת ויוצרת גוונים,

תראי, מרהיבים!

גם אני רואה אחרת,

זו את שבי חושקת.

אבל את רואה אותי אחרת,

לא אדם כזה, את אומרת.

ואני דווקא כן! אני כן!

את זוכרת:

"אל תרחקי מני יותר מדיי

שמא לא תוכלי לקרב עוד.

אל תחושי לעברי מדיי

שמא לא אוכל בלעדייך"

שרתי לך בשדות ורקדתי

לפנייך בעמקים עטורי פרחים

וחלוקי אבן נחלים

דמויי חמוקייך בוהקים

בערפילי שחר מעוררים

זכרונות נעורים, של

תשוקה בתולית אל

הנשגב, אל מרומי

האהבה.

גם אני רואה אחרת,

את כנראה בי חושקת.

אבל את רואה אותי אחרת,

לא אדם כזה, את אומרת.

ואני דווקא כן! אני כן!