רבים מהקוראים מוצאים את עצמם פעורי פה במהלך הקריאה, ועיניהם שואלות,
איך הוא יכול? איך הוא מעז? האין לו תרבות, חינוך ודרך ארץ?
משום כך הוא זוכה למשוא פנים בלתי הוגן.
אני אשמח לשתף אתכם בכל אשר תבקשו לדעת עליו ועל הדמויות האחרות שבספר.
בהתאם להתרשמותי מהקוראים הרבים, שחלקם הזדהו עם הדמות המספרת בגוף ראשון וחלקם נטו דווקא להזדהות עם הדמויות הפסיביות כביכול, למרות שיש להם יד ומעל, בכל מה שעובר האנטי גיבור במעללים ובכל הסיפורים.
איש אינו נוטה לתת את הדעת על הנפשות האחרות, מפני שנראות הן כקרבנותיו, ולא כאלה שמשכו ב"חוטים סמויים" במסווה של תמימות וכניעה כביכול מצידם ולמעשה גוררים אותו למקומות אליהם "נאלץ" להגיע במעלליו, כי חש סכנה לנפשו, בגלל הגבלת חירותו והחופש לחייו.
איכשהו בדרך, שאף היא אינה דרך מוצא קבילה בחברה, כי נראה שהוא חומק מאחריות, מצליח הוא להיחלץ על נפשו מהתדרדרות ומפולת, ברגע אחרון.
תשאלו כאן. או בפרטי.
האם היא דמות שורדת?
האם יש לי עוד סיפורים כאלה?
וכל שאלה, היכן שתוכלו לתקשר אתי,
גם אם היא תעלה ותנקר במוחכם שעה
שתיתקלו בי ברחוב.
כל מענה מחכה לכם עם חיוך.
וכאן לכם שיר: אנינימיאני?
"זה אני ושמי 'גוף ראשון' ואין שם כזה
בכל הספרים. לכן, עליי להמציא
שם למספר בגוף ראשון כדי
שלא יטעה הקורא לחשוב
שאני מספר על עצמי."
הבעיקר חשוב ונחמד, ונעים ואדיר ומקובל על דעתי ולבי,
אחרי שקראתם ובתקווה שנהניתם, שתפו, שתפו, שתפו...
…רבים מחבריכם ישמחו ליהנות מהרפתקאת קריאה, מרתקת ומושכת, על הרפתקן רומנטי, שרמנטי שלא עושה חשבון לאף אדם נטול מוסר או חוקים בחברה מודרנית מתוקנת.
חברים שלכם הם חברים שלי.