נתחיל והלאה נמשיך

בהתחלה נולדתי ב 1946. 

אחר כך גדלתי. הייתי נער כתבתי, נהניתי ולא הפסקתי עד 1989. 

בין לבין - צבא, נישואין, הישגים שתי בנות, גירושין, עובדים בפרך, נשברים. סוגרים מפעל חיים ויוצאים לכבוש את צפון ארה"ב וקנדה על אופנוע 1000 סמ"ק. שרפתי הרבה דלק אך גמאתי בצימאון מרחבים. חוזרים לארץ. קורעים את התחת במלחמת הישרדות בלתי פוסקת. מתרוששים, עם אלכוהול בדם מהמרים, שורפים שטרות וגשרים. עד גיל 70.
2016 - פורשים נכים מעבודה, פורשים גם מאלכוהול, מגלים את הסרטן בערמונית, שמחים שאין עוד כוונות לעשות ילדים, בדו קרב אכזרי שותת כימותרפיה, אני מנצח ומביס את הסרטן ועל גווייתו אני חוזר אל הכתיבה וכותב את מעלליו. מגלה וחושף את ישות המהמר באישיותי המפוצלת, והיא מכאיבה יותר מסרטן, היא סוחטת את המיץ של החיים, וממצה גם את כל ממוני עד תומו. אני הורס בדרכי את כל הקשרים והפלונטרים עם בני אדם קרובים, נלחם על חיי, מגיע זב אונים עד משבר ושוב שולף את חרבי מנדנה. עומד על רגליי בשארית כוחותיי ובאבחה אחת אני מכריע את המהמר למוות, ואז זוכה לאור מן ההפקר.
2019 - נקי מאלכוהול, נקי מסרטן, נקי מהימורים, בגיל 72 מוצא את עצמי שקוע עד מעל לראשי, בתוך כתביי שהעליתי מן השכחה, כמו בתוך אמבטיה, עם הרבה דמויות חביבות משתכשכות בראשי ודוחקות בי לספר עליהן.
היום אני בדרכי להוציא (כבר הוצאתי! נכון לעכשיו!)את ספרי הראשון מאז שובי לכתיבה. השלישי שלי מאז ומעולם. בימי קדם של חיי הוצאתי לאור שני ספרי שירה קטנים וחמודים "ספיץ" ו "סתרי ראי". לא ייעדתי אותם לגדולות והם נחבאים אל הכלים כמו שאול.
בינתיים! לסיום:  

שני שירים מתוך ספרי "סתרי ראי":

1. אלם חרש